#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רסד. בהמת זכר בן שנה שמצאה סמוך לירושלים לר""מ 1) אם בא לחוב בדמיה מה יעשה ומדוע 2) לאלו קרבנות אין לחוש ומדוע 3) מה יעשה בבהמה ומדוע 4) ומה הדין אם היא בת שנתים? "	"1) לרבי אושעיא לפרש""י יביא שלש בהמות או דמים ויאמר אם היא עולה תהיה מחוללת על הראשון ואם שלמים על השני  <sup>צט</sup> ואם תודה על השלישי ויביא גם לחמה, ויתנה בכל אלו שאם לא היתה קדושה זו יהא נדבה. ולתוס' (ד""ה אמר) מיירי שנתכוין לגוזלה ולקנותה מיד המקדיש ולשנות בה ואחר שהוציאה לחולין עלה בדעתו לחוב בדמיה [ועי' במהרש""א וברש""ש]. ולר' יוחנן אין אומרים לאדם עמוד וחטא בשביל שתזכה אלא ממתין לה עד שתומם ומייתי שלש בהמות ויתנה <sup>ק</sup>.<br>2) אין לחוש שהיא אשם שאשם בן שתי שנים, ולא שהיא אשם מצורע או אשם נזיר דלא שכיחי <sup>קא</sup> ולא שהיא פסח בזמנו שזהירים בו מלאבדו. כתבו התוס' (ד""ה אשתכח) שאין לחוש שהיא שעיר רגל או ראש חודש שהם חטאות ציבור דהא לב ב""ד מתנה עליהם שאם נאבדו יהיו חולין.<br>3) הבהמה שנמצאה תאכל במומה בתורת בכור ומעשר שאין נשחטים באיטליז ואין נשקלים בליטרא שהרי יש גם חשש שהיא בכור או מעשר.<br>4) כתבו התוס' (ד""ה אשתכח) שתרעה עד שתסתאב והדמים יהיו לקיץ המזבח <sup>קב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צט.  ולתי' קמא בתוס'  (ודילמא אשם נזיר)  יחלל על השני גם אם הוא אשם מצורע דדינו כמו שלמים.
<br>ק.  כתב הרשב""א  (ד""ה ור""ח)  שבירושלמי איתא דתנאי ב""ד הוא על האובדות שיקרבו עולות. [והיינו שיקריב את הבהמה הנמצאת לעולה וא""צ להביא בהמה נוספת לשלמים או לתודה].
<br>קא.  ולתי' קמא בתוס'  (ודילמא אשם מצורע)  לאשם מצורע אין לחוש כיון שדינו כשלמים.
<br>קב.  והרשב""א  (ד""ה ודלמא)  כתב שיביא גם אשם ויתנה [בשלמי נדבה] אבל התוס'  (בד""ה ודילמא)  כתבו שאין להתנות אשם בשלמים שהרי שלמים טעונים נסכים ואשם אין טעון נסכים.</span>"	קידושין נה ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רסה. למ""ד מביאים קדשים לבית הפסול מדוע לא יוכל להביא בהמה לשלמים ולהתנות שאם אינה שלמים תהא 1) תודה 2) אשם? "	"1) כתבו התוס' (ד""ה דמייתי) דתודה בעי לחם ואי אפשר להביא לחם ולהתנות שאם היא שלמים יהא הלחם נדבה שאין לחם בא בנדבה והוה חולין בעזרה.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה ודילמא) ששלמים טעונים נסכים ואין אשם טעון נסכים. ואין להתנות שאם הוא אשם יהיו נסכי נדבה שנסכי חובה לספלים ונסכי נדבה מזלפים על גבי האישים. ועוד אמר ה""ר שמשון מקוצי (בתוד""ה ודילמא אשם נזיר) שיש לחשוש שמא היום או מחר ידע בעל האשם שנאבד האשם ויביא אחר תחתיו ולא ידע שנמצא ויהיה אותו שיביא חולין בעזרה."	קידושין תוס'נה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסו. כיון שזהירים בפסח בזמנו כיצד נמצא פסח שלא בזמנו? 	"כתבו התוס' (ד""ה שלא) שלפעמים הפסח חולה ומפריש אחר או באופן שנטמאו בעליו או שהפריש שני פסחים לאחריות שמקריבים אחד ואחד נשאר לאחר זמנו <sup>קג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קג.  כתב הרשב""א  (ד""ה הא)  שיש מפרשים שבזמנו א""א שלא ישמע [המוצא] לפי שהם זהירים ומרדפים אחריו, אבל לאחר הפסח יש לחוש שמא רדפו אחריו ולא נמצא.</span>"	קידושין תוס' נה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסז. כמה בהמות יקריב ו ְלמה ומדוע אם מצא בהמה נקבה בת שנתה או בת שנתיים ורוצה לחוב בדמיה? 	בת שנתה כונסה לכיפה והיא מתה מאליה דשמא חטאת היא, ואינה ראויה להקרב דשמא אינה חטאת. בת שתי שנים יביא בהמה לשלמים ובהמה לתודה שאינו יודע אם היא שלמים או תודה.	קידושין נה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסח. האם לוקחים חוץ לירושלים בהמה תמימה במעות מעשר שני ומדוע, ואם לקח מה הדין ומדוע? 	"בהמה תמימה אין לוקחים. פרש""י דכתיב וצרת הכסף בידך ועוד שמא תכחיש בטורח הדרך. והתוס' (ד""ה אין) כתבו שאין לוקחים גזירה שמא יגדל עדרים עדרים, לר""מ אין לוקחים רק נקבות אבל זכרים לוקחים ולא גזר אטו נקבות ולרבנן גם זכרים אין לוקחים שגזרו אטו נקבות. אם לקח בשוגג שלא ידע שהן מעות מע""ש יחזרו דמים למקומם ופרש""י שכופים את המוכר להחזיר הדמים דמקח טעות הוא שאילו ידע הקונה שהן מעות מע""ש לא היה לוקחה שטרחא לו לעלות הבהמה לירושלים ויותר היה נח לו לעלות המעות. במזיד והיינו שידע שזה כסף מע""ש ולקח לשם שלמים תעלה ותאכל בירושלים. אם התכוין להוציא מעות מעשר שני לחולין, רש""י פירש שלקחה לאכלה חוץ לירושלים ור""י (בתוד""ה אבל) פירש שהתנה עם המוכר שלא תחול קדושת המעות על הבהמה אלא המעות יהיו בקדושה ועל המוכר להעלותם לירושלים, בין שגג שלא ידע שהן מעות מע""ש ובין במזיד יחזרו דמים למקומם. רש""י פירש שוגג משום מקח טעות ומזיד משום דקנסינן למוכר משום דעבר על לפני עור. ור""י פירש שיחזרו דמים למקומם דחיישינן שמא יאכלם המוכר חוץ לירושלים שיהא סבור שפקע מהן קדושת מע""ש."	קידושין נה: - נו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסט. האם לוקחים חוץ לירושלים בהמה בעלת מום במעות מעשר שני ומדוע ואם לקח מה הדין ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה אין וד""ה במזיד) שנקבות אין לוקחים לכו""ע שמא יגדל מהם עדרים. זכרים לר""מ לוקחים לכתחילה שלא גזר אטו נקבות ולרבנן אין לוקחים שגזרו. ואם לקח נקבות ולרבנן אפילו זכרים אין מתחללין שאם יתחלל לא ימנע מליקח."	קידושין תוס' נה: - נו.		
